בגיל העשרה לא ממש סבלתי מאקנה. אני זוכרת פצעון סורר פה ושם אבל שום דבר שדרש יחס מיוחד או כיסוי. גילאי העשרים גם הם איפשרו לי לצאת לא מאופרת, לקבל מחמאות על העור היפה ולא לדאוג לדבר. בגיל 30 וקצת החלפתי אמצעי מניעה ומשם הכל הלך לעזאזל. פצעון אימתני ואדום הופיע באמצע לחי ימין וסירב לעזוב במשך שבועות. כל מה שהוא עשה זה לגדול, להפוך לכואב מאוד ולהתעלם מכל טיפול שיכולתי לחשוב עליו. חודש אחרי, הלחיים, הלסת והעור מתחת לפנים כוסו כולם בבליטות אדומות כואבות. ניסיתי לנקות את הפנים בצורה יסודית יותר, להחליף את התזונה, לשתות יותר מים, להוסיף ויטמינים ומינרלים שונים שהרשת הבטיחה שיעזרו, כלום, כלום לא עזר. העור נראה איום, הכל כאב והבטחון העצמי שלי הידרדר. לא העזתי לצאת מהבית בלי שכבה עבה במיוחד של מייקאפ ושיער פזור, לא העלתי סלפי ברור לשום מדיה ובעיקר הרגשתי רע מאוד עם המראה שלי. כשהבנתי שהמצב רק הולך ומחריף נכנעתי לביקור אצל רופא עור, איטלקי כמובן, שאומנם היה חייכן, אבל לא התייחס לנושא ברצינות והציע פשוט לחזור לאמצעי המניעה הקודם, ללא שום התחשבות בהשלכות שלו על בריאותי. כשפני נפלו ומבטי מלא התקווה התחלף בזעם ויאוש הוא שלח אותי לרכוש משחה בבית המרקחת וכך נגמר לו הביקור. המשחה עשתה דבר אחד בלבד: הורידה 25 יורו מהתקציב החודשי. לאחר חודשיים של שימוש ללא שום שינוי לטובה שבתי לרופא, שהמשיך לא להבין את חומרת המצב בעיני, לא שלח אותי לבדיקות דם או הציע טיפול תרופתי מקיף אלא פשוט דחף משחה אחרת בחיוך. תחילה העור הגיב לטיפול החדש אך תוך שבועיים פצעים חדשים חזרו להופיע ואני, שנראיתי כמו חטיף אגוזים מצופה שוקולד לבן כשהתאפרתי, התחלתי להמנע מלצאת מהבית. מצב הרוח שלי היה ירוד במיוחד, הפנים כאבו, הרגשתי מכוערת ומיואשת. כמות הדמעות שנשפכו יכלה למלא בריכת ילדים והבנתי שאין לי דרך אחרת כרגע לעזור לעצמי מלבד לערוך מחקר אונליין. וככה הגעתי לשגרת טיפוח, ששינתה את מצב העור שלי לטובה תוך שבועיים, איפשרה לי להפסיק להניח מייקאפ לכיסוי מלא ולהצליח לאהוב את עצמי קצת יותר.
את הטיפול העצמאי החלטתי להתחיל בחברה שכבר הוכיחה את עצמה בעבר, The Ordinary. המוצרים הראשונים שניסיתי היו מוצלחים ברובם ואני רציתי לראות האם הם אלה שיביאו לשינוי.
חומצה סליצילית היא מרכיב חשוב בהרבה מוצרי טיפוח לעור שסובל מאקנה. היא היתה חלק מהטיפול השני שנתן לי רופא העור והרגשתי שהעור שלי מגיב אליה. The Ordinary הציעו אונליין את Salicylic Acid 2% Solution והביקורות בפורומים השונים היו חיוביות. החלטתי לנסות.
בקבוק זכוכית קטן עם פיפטה, מכיל 15 מ"ל של נוזל שקוף, צמיגי ונטול ריח. את החומצה יש להניח על עור נקי, לפני כל מוצרי הטיפוח, בוקר או ערב, נקודתית על פצעים או בכמות קטנה על כל העור. החומצה נספגת ומתייבשת תוך כדקה ומעליה ניתן להניח את שאר מוצרי הטיפוח שמרכיבים את השגרה.
לאחר יומיים של שימוש 3 פצעים אימתניים שקישטו את לחי שמאל, השתטחו. לחלוטין. העור עדיין נראה אדום אבל ללא בליטות וללא כאב. 3 נקודות אדומות נשארו כמזכרת. לא האמנתי למראה עיני והמשכתי לטפל בפצעים הנוספים עד שגם הם, תוך ימים בודדים איבדו מהנפח והעור שלי כבר לא נראה כמו שדה מוקשים.
החומצה דורשת שימוש זהיר, אם תתפרעו בכמות המונחת היא עלולה לצרוב קצת את העור ולהשאיר סימן אדום לזמן מה, תקפידו על כמות קטנה. רגישות העור לשמש גוברת בעת השימוש במוצר ויש להקפיד מאוד על הנחת מקדם הגנה איכותי בכל יום. כן, גם אם עובדים במשרד.
מחירה של החומצה כ 6 יורו באתר Asos כמובן, שבו היא חוזרת ונעלמת מהמלאי פעם אחר פעם.
החפירה המתמשכת שלי במאמרים על אקנה ושלל התגובות הביאה אותי למסקנה שכדאי גם לצרף מוצר שלא רק מטפל בפצעים כשהם צצים אלא גם יכול לעזור למנוע אותם. וכך רכשתי את Advanced Retinoid 2%, גם הוא כמובן של The Ordinary.
ויטמין A, הוכח כמשפר את מראה העור, מטשטש סימני גיל מוקדמים ופיגמנטציה ,מעודד את תחדשות העור ובכך עוזר למנוע היווצרות נקבוביות סתומות שמובילות לאקנה. לא כל סוגי האקנה מתאימים ומגיבים לטיפול ב Retinoid ואני המתנתי שהחומצה הסליצית תטפל בפצעים הזועמים טרם השימוש במוצר.
בקבוק זכוכית כהה עם פיפטה מכיל 30 מ"ל של נוזל צהבהב וסמיך, כמעט ללא ריח. את המוצר יש להניח בשעות הערב, לפני כל מוצרי הטיפוח האחרים. החומצה הסליצילית שאני כה אוהבת לא משתלבת איתו כלל ושניהם עלולים לעורר גירוי.
את השימוש ברטינואיד הגבלתי תחילה לפעמיים בשבוע וכעת כשהעור שלי רגיל אליו אני מניחה אותו פעם ביומיים.
השיפור במצב העור לא היה דרסטי כמו בשימוש עם החומצה הסליצילית אבל הוא בהחלט שם. העור הרבה פחות מחוספס, חלק יותר למגע, הפצעים מופיעים פחות וגם הפיגמנטציה שהם משאירים מראה סימנים של דהיה.
גם כאן, חובה להקפיד על קרם הגנה, בלי תירוצים.
11 יורו, שוב מ Asos, יופי של מוצר להיכרות עם ויטמין A.
את הפילינג AHA 30% + BHA 2% Peeling Solution, כמובן של The Ordinary רכשתי בעקבות הסטורי של נטע סקלי ( nettart באינסטגרם ) שהדגימה את השימוש בו פעם אחר פעם. הפנים המרוחות באדום והביקורת הכה חיובית שלה שכנעו אותי לנסות, גם אם בחשש קל. הפילינג הינו כימי ומכיל חומצה גליקולית, לקטית, טרטרית, ציטרית וסליצילית בתוספת חומצה היאלרונית, תמציות גזר שחור ופרי הפלפל הטזמני שתורמים לצבע המגניב.
בקבוק זכוכית עם פיפטה מכיל 30 מ"ל של נוזל בגוון ומרקם סירופ פטל, בניחוח כימי תרופתי מעט. את הפילינג יש להניח על פנים נקיות ויבשות לחלוטין בעזרת האצבעות ולהמתין 10 דקות ואף פחות בשימוש הראשון. החברה מזהירה לא להשאיר את הפילינג על העור ליותר מ 10 דקות ולא להשתמש בו יותר מפעם בשבוע ואני מצייתת להוראות.
לעיתים הוא שורף מעט (או קצת יותר ממעט) אך לאחר ההסרה ושטיפה יסודית לא נשאר זכר לתחושה וגם הפנים שלי לא הגיבו באדמומיות (שכן יכולה להופיע לזמן קצר). ומה קורה אחרי? עור חלק, זוהר והרבה יותר שמח. לאחר השימוש בו אני לא מורחת שום מוצר מלבד קרם לחות ושמן. את השימוש בו התחלתי רק כאשר ניכר שיפור באקנה הפעיל, לא רציתי לעורר גירוי באזורים המודלקים ולהחמיר את הבעיה, מרגישה שפעלתי נכון. גם כאן, מקדם הגנה הוא חובה.
מחירו 9 יורו והוא שווה אף יותר בעיני. כמובן שגם הוא מ Asos וכמובן שהמלאי שלו לא יציב, מרגיז מאוד.
סבונים שמיועדים לעור הנוטה לאקנה נוטים לייבש את העור, מה שמעודד את ייצור השומן ורק מגביר את הבעיה אצלי ואני נזכרתי בטיפ מחברה שעברה להשתמש ב Gentle Skin Cleanser של Cetaphil בעקבות הוראת רופא העור שלה. את הסבון רכשתי בבית המרקחת הרגיל בעיר וקיוויתי שאם לא יועיל אז לפחות לא יזיק. לאחר שימוש ממושך וקבוע, אני יכולה רק להמליץ.
הסבון אינו מקציף ולמעשה אינו סבון כלל. מדובר בתחליב לניקוי יבש או רטוב של העור, שאינו מגרה, אינו מייבש, אינו מקציף, נטול תוספות צבע או ריח ומתאים לעור רגיש. לאחר הסרה יסודית של האיפור (פוסט מיוחד בנושא כאן), אני מניחה כמות קטנה על פנים לחות, מעסה היטב ושוטפת. הפנים נקיות, רכות, לא מגורות או יבשות ומוכנות לשגרת הטיפוח.
לחברה גם תרחיץ פנים לעור שמן יותר, איתו אין לי ניסיון.
מחירו בארץ לא אחיד כלל ובכל אתר ובית מרקחת הוא מוצע החל מ 40 שקלים ועד איפה שלבעל המקום מתחשק להגיע. עשו את המחקר שלכם על המחירים לפני הקניה, אולי בתי המרקחת שנמצאים בתוך קופות החולים מציעים אותו במחירים הוגנים.
ואחרון חביב , המייקאפ שהציל אותי, האחד והיחיד, Re(Marc)able של Marc Jacobs.
זהו מייקאפ נפלא לכיסוי מלא, בגימור מאט, שהעלים כל סימן סורר בשכבה אחת והעניק לי את הבטחון להראות את הפנים המודלקות שלי בציבור. הוא עמיד, נמרח בקלות, אינו כבד ועושה את כל מה שהייתי צריכה שמייקאפ יעשה.
את הכיסוי שלו, למרות שהינו מלא, אפשר לדלל מעט בעזרת צורת ההנחה. עם ביוטיבלנדר או ספוגית לחה מתקבלת שכבה בינונית שנוטה למלאה, עם מברשת דחוסה בתנועות טפיחה עדינות מתקבל כיסוי מלא לגמרי שלא מצריך אפילו קונסילר. ועם כל זה, הוא מצליח לא להראות כמו קילו שפכטל על הפנים. קסם.
החסרון היחיד שלו (מלבד הנגישות והמחיר) היא האריזה. הנסיון לייצר משהו חדשני הוביל את החברה לצרף למוצר המופלא אפליקטור לא פחות מאידיוטי בצורת מקל עם גולה קטנה בקצה. שיטת ההנחה הזו מטנפת עד אימים את הבקבוק ופתיחת הפיה הכה רחבה פעם אחר פעם מעלה את המייקאפ כלפי מעלה, שנשפך לכל עבר ומתבזבז בעת הסגירה. זה מטונף, זה מגעיל וזה מרגיז מאוד לראות כסף מתבזבז בגלל אריזה גרועה.
הוא מגיע ב22 גוונים שונים ומחירו 55 דולר ב Sephora (לא שזה ממש עוזר). אני לא מצליחה למצוא אותו לרכישה עבור הקהל הישראלי לצערי באתרים המוכרים לי.
נכון שהעור כרגע אינו חף מפצעים, הם עדיין צצים מדי פעם וגם משאירים סימנים המזכירים לי שישנה בעיה שזקוקה לטיפול עמוק יותר, אבל בנתיים, כאשר אני עוד רחוקה מהרופא הנכון שיגלה רגישות ואיכפתיות ויחקור את פשר האקנה החמור שלי לעומק, אני שמחה למצוא את השגרה שעוזרת לי להרגיש טוב יותר עם עצמי.